לעקוב אחרי העוקבים: על מכמונות מהירות ועל גלאי מכמונות מהירות

גלאי מכמונות המהירות הוא גאדג'ט אהוב על הנהג הישראלי שאוהב מאוד להשתמש בטכנולוגיה, במיוחד אם הטכנולוגיה הזו מאפשרת לו להימנע מהיתקלויות לא נעימות עם משטרת ישראל וצבירת נקודות חובה על מהירות, תשלום קנס או הזמנה לבית דין לתעבורה.
במקרים בהם רישיון הנהיגה תלוי בסיכון רצוי להתייעץ עם עורך דין תעבורה מקצועי  שעשוי לשפר את התוצאה במקרה של משפט.

האם גלאי המכמונת הוא בכלל חוקי?
גלאי המכמונות כשלעצמו הינו חוקי בארץ מאז שנת 2001. בניגוד למה שמקובל אולי לחשוב, הוא דווקא לא מעודד נהגים לנסוע בחוסר זהירות, אלא מהווה התראה מקדימה על מכמונות מהירות קבועות, כמו אלו הכוללות מצלמות ונמצאות בקטעי כביש מועדים לפורענות שיש לנסוע בהם בזהירות.
התדמית הבעייתית שהשתרשה בארץ בנוגע לגלאי מכמונות מהירות נעוצה כנראה בתקופה שבה השימוש בו אכן היה בלתי חוקי והמכשיר היה מוברח לארץ ישירות מחו"ל באמצעים כאלו ואחרים – מה שכמובן העמיד את הנהגים בבעיה לא רק מול המשטרה, אלא גם בפני רשויות המכס.

האם ניתן לסמוך על הרדאר במאה אחוז מבחינה טכנית?
משטרת התנועה עושה שימוש בשלושה אמצעים שונים לזיהוי המהירות של הנוסע בכביש. מביניהם, רק שניים ניתנים לגילוי על ידי גלאי מכמונות מהירות סטנדרטי:

  • מצלמה – מצלמה רגילה המצלמת שתי תמונות ומודדת את המרחק שהרכב עבר כאשר נסע בין שתי נקודות הצילום. מצלמות אלו עושות שימוש באות רדאר ולכן בהחלט ניתן לזהות אותן באמצעות הגלאי.
  • מד לייזר – זהו למעשה אמצעי המדידה הנייד בו עושים שימוש השוטרים האורבים לכלי רכב במקומות בהם קשה יותר לזהות אותם. טווח הקריאה האפקטיבי של מד הלייזר הוא כמה מאות מטרים, אך קשה מאוד להאט למהירות המותרת אם נוסעים מהר מדי כאשר הפגיעה הראשונית של הלייזר היא בטווח של 300 מטר ומטה.

השאלה האם גלאי המכמונות אפקטיבי כנגד מד הלייזר תלויה במרחק המינימאלי ממנו הוא מסוגל לזהות אותו.
האמצעי השלישי הוא מצלמות הגאטסו ועליו נרחיב בהמשך.

רגישות של גלאי מכמונות מהירות
לפני שנגיע אל מצלמות הגאטסו הקשות יותר לזיהוי, חשוב לדעת שרוב הגלאים הסטנדרטיים מסתמכים על זיהוי של קרינה אלקטרומגנטית בסביבת הרכב. לכן, מצד אחד גלאי רגיש יותר הוא גם בעל פוטנציאל לגלות יותר מכמונות מהירות, אך מצד שני הוא גם עלול להתריע יותר התראות שווא ולהפוך להיות גורם מפריע אם יש באזור הנסיעה הרבה אנטנות סלולאריות, צלחות לווין וכדומה.
על מנת להתגבר על בעיה זו, חלק מן הגלאים מסוגלים לווסת את הרגישות שלהם לפי רצון המשתמש או אפילו לכבות לחלוטין את יכולת הזיהוי שלהם כאשר הנהג נוסע בקטע כביש שהוא מכיר היטב.

מצלמת גאטסו
מצלמה משוכללת יותר שנועדה במקור לזיהוי מעבר של נהגים באור אדום (ולכן לעיתים נוהגים לקרוא לה גם "מצלמת רמזור") ידועה בתור מצלמת גאטסו (Gatso). כיום המשטרה נמצאת בתהליך פריסה של מאות מהן בכבישי הארץ, כולל לא מעט "דחלילים" שהם למעשה עמודים ריקים שנועדו להרתעה בלבד.
זוהי למעשה מצלמה דיגיטאלית המופעלת באמצעות חיישני תנועה הנמצאים בתוך האספלט עצמו ולכן לא משתמשת כלל באותות רדיו או אותות אחרים. כך למעשה לא ניתן לזהות אותה באמצעות גלאי מכמונת מהירות רגיל.
עם זאת, בהחלט אפשר להשתמש באפליקציות או מערכות גילוי מכמונות "חברתיות" שיודעות להתריע מראש על המיקום המדויק של מצלמות הרמזור על סמך מאגר מידע או דיווחים של נהגים אחרים. למעשה, משטרת ישראל עצמה הגדילה לעשות וסיפקה באתר שלה את המפה המלאה של המצלמות הללו. כדאי לדעת שיש כאלו שמזהירים לא לסמוך על המפות הללו יותר מדי.

לא תמיד צריך גלאי
חשוב לזכור שמי שנוסע בעיקר באזורים עירוניים, חשוף פחות באופן כללי למכמונות מהירות מכיוון שקשה יותר למקום אותן בשטחים בנויים וצפופים. זהו שיקול שיש לקחת בחשבון לפני שבוחרים כמה כסף, אם בכלל, להשקיע בגלאי.

הכי חשוב – סעו כחוק (או לפחות הסתייעו בעורך דין תעבורה מצוין)
בין אם אתם בוחרים לעשות שימוש בשלל האמצעים הטכנולוגים שיש היום לגילוי מכמונות מהירות ובין אם לא, זכרו שאדם חכם משתדל לא להכניס את עצמו לסיטואציות בעיתיות מלכתחילה. לא תמיד כדאי לחפש כיצד לכופף את החוק, אלא פשוט לנהוג על פיו, תרתי משמע...
אם בכל זאת הואשמתם בנהיגה במהירות גבוהה מן המותר, אך אתם בטוחים בחפותכם ולא מוכנים להשלים עם רוע הגזרה, שכרו את שירותיו של עורך דין תעבורה  אשר יוכל למצוא האם הדו"ח אותו הפיקה המצלמה הוא תקין ואין בו תיעוד של כלי רכב נוסף או כשלים טכניים אחרים. כיום בתי המשפט לתעבורה נוטים לראות את שני צידי המטבע ולא לדבוק בהכרח רק בטענות של אחד מן הצדדים.
 

שני, September 15, 2014

שתפו אותנו ברשת