מי נתן לך רישיון – על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

עבור רובנו, תהליך האישור הרפואי עבור קבלת רישיון נהיגה הוא תהליך פשוט למדי המסתכם בביקור אצל רופא המשפחה או רופא אחר שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלנו, וביקור אצל אופטומטריסט מורשה שמבצע בדיקת ראייה סטנדרטית.
לעומת זאת, עבור לא מעטים הכשירות הרפואית לקבלת הרישיון היא לא דבר כה טריוויאלי. למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) שמורה הזכות לפסול את רישיון הנהיגה של אדם או למנוע ממנו מלהוציא את הרישיון מלכתחילה בשל סיבות רפואיות, אך לא רק.

מהתקפי אפילפסיה ועד חוסר בגרות
הסיבות לעיכוב הוצאת הרישיון או חידושו הן רבות ומגוונות: מגבלות פיזיות, מגבלות נפשיות וגם היסטוריה בעייתית על הכביש. דוגמאות למוגבלויות פיזיות הן קוצר ראייה חמור, התקפים אפילפטים, דום נשימה בשינה, סיכוי גבוה לשבץ או התקף לב ושיטיון חמור (לדוגמה אלצהיימר).  
באופן דומה, מחלת נפש אקטיבית, אשפוז במוסד פסיכיאטרי וגם שחרור מוקדם מצה"ל על רקע נפשי הן כולן עילות להפניה לבדיקה רפואית במכון. מעבר לזאת, גם מעורבות של הנהג בתאונות דרכים, וביצוע של עבירות תנועה רבות יכולות להעיד על כך שאינו כשיר לנהיגה מבחינה מנטאלית.
אוכלוסיה נוספת המופנית למכון היא נהגי רכב ציבורי, רכב כבד ומי שרוצה להמיר רישיון צבאי לרישיון אזרחי. גם קשישים מעל גיל 70 מופנים לבדיקה כל חמש שנים ומגיל 80 הבדיקה נערכת פעם בשנתיים (אצל נהגי רכב ציבורי או מקצועי הבדיקות מתחילות כבר מגיל 60). בנוסף לזאת, גם הביטוח הלאומי רשאי לשלוח את מי שהוכר כנכה לבדיקת במכון לפי שיקול דעתו.

תהליך הבדיקה ומשמעותו
הבדיקה הרפואית מתבצעת במכון הרפואי עצמו וכוללת לרוב בדיקות מומחים, בדיקות פסיכולוגיות (כולל ריאיון ומבחני אישיות) ואף בדיקות משלימות כגון סקירת הרקע הפלילי והיסטוריית עברות התנועה של הנבדק. במקרים מסוימים ייערך גם מבחן מעשי על ידי רב בוחן.
לאחר הבדיקה מדווח המכון למשרד הרישוי על תוצאות הבדיקה והאם אותו אדם כשיר מבחינה רפואית להוצאה או חידוש של רישיון נהיגה. גם נהג הכשיר לנהיגה עשוי להידרש להיות תחת מעקב. מנגד, ישנם נהגים שמוגדרים כלא כשירים לנהיגה רק באופן חלקי, כלומר לדרגות רישיון מסוימות בלבד.
 לבדיקה יש אמנם תוקף של שנה אחת, אך תוקף זה מחודש משנה לשנה באופן אוטומטי. כמו כן, תוצאות הבדיקה הן אומנם בגדר המלצה בלבד, אך ברוב המכריע של המקרים משרד הרישוי נוטה לקבל אותן.
חשוב להדגיש שאם אתם סבורים כי עילת הפנייה לבדיקה אינה מוצדקת וניתן למצוא בה סתירות, מוטב לכם לפנות לעורך דין לענייני תעבורה עוד לפני הבדיקה על מנת שיוכל לבחון את הרקע שלכם ולהכין אתכם לתהליך. לדוגמה, לעיתים ההפניה היא על סמך עבירה פלילית ישנה שאינה רלוונטית יותר ולמרות שגיליון עברות התנועה של הנהג נקי.

ערעור על תוצאות הבדיקה
ניתן לפנות לעורך דין לתעבורה אשר יבקש את תיק הבדיקה על מנת להבין יותר טוב מהי העילה לפסילה וכיצד ניתן לערער עליה לפני החידוש האוטומטי. הגשת הערעור חייבת להיעשות תוך כ-30 יום מרגע קבלת תוצאות הבדיקה ולפני שעורך הדין ביקש לעיין בתיק.
מלבד הפנייה לעורך דין, עלות הערעור עצמו אף היא לא זולה ועומדת על 847 ₪. אך זוהי למעשה הדרך היחידה באמצעותה ניתן להגיש בקשה מנומקת אשר מגובה על ידי חוות דעת של רופא, פסיכיאטר או פסיכולוג חיצוני. בקשה זו מוגשת אל ועדת ערר של משרד הבריאות היושבת בבית החולים שיב"א שבתל השומר ומורכבת משלושה רופאים מומחים.
רק על מנת להדגים את רמת המורכבות של העניין, אפשר לתת כדוגמה את ההגדרה הכוללנית משהו "אי התאמה אישית" אשר מאחוריה מסתתרים נימוקים שונים ומשונים. החל מ - "חוסר בגרות ובשלות" ועד ל - "חוסר אחריות ואימפולסיביות". אסור לשכוח שלפסילה זו יש גם השפעה מרחיקת לכת על תחושת הביטחון העצמי של הנבדק שלאחר מכן עשוי להיות מתויג בחברה באופן לא מחמיא.

ערעור לבית המשפט המחוזי
גם אם ועדת הערר דחתה את הערעור, ניתן לערער על החלטת הוועדה עצמה לבית המשפט המחוזי אשר ידון במקרה מזווית הראיה המשפטית. כלומר, ניתן לטעון כי למרות שאין עוררין על הסמכות של הרופאים בנושאים רפואיים, חל פגם אחר בוועדה כמו למשל ניגוד אינטרסים או אי התייחסות גורפת לשיפור שחל במצבו הרפואי של החולה.
מקרה אחד מיני רבים שנדון בבית המשפטי המחוזי בירושלים בשנת 2003 עסק בנהג משאית בעל רישיון לרכב כבד (דרגה 3) אשר תקופה מסוימת השתמש בסמים ועקב זאת אושפז בבית חולים פסיכיאטרי והופנה לבדיקה במרב"ד. המרב"ד קבע כי אינו כשיר לנהיגה בשל "אי התאמה" וזאת למרות שעורך הדין שלו הציג בדיקות רפואיות המוכיחות כי הוא אינו משתמש בסמים בנוסף לחוות דעת של הרופא הפסיכיאטר המטפל.
וועדת הערר אליה ערער הנהג אמנם התירה לו לנהוג ברכב פרטי, אך לא ברכב כבד ובכך למעשה שללה ממנו את מקור פרנסתו. בית המשפט המחוזי אליו ערער הנהג קבע כי במקרה זה אין הבדל בין נהיגה ברכב פרטי לנהיגה ברכב כבד מכיוון שהוועדה קיבלה את עובדת היותו של המערער "נקי" מסמים. בסופו של דבר קיבל המערער  את רישיונו בחזרה.
לסיכום, פסיקת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ואף של ועדת הערר אינן גזרות משמיים. באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין לתעבורה ניתן במקרים רבים להפוך את ההחלטה על פיה ולהיות זכאים שוב להחזיק ברישיון נהיגה כחוק.
 

שלישי, July 15, 2014

שתפו אותנו ברשת