עבירות שהולכות ברגל: על עבירות תנועה של הולכי רגל

כאשר רובינו חושבים על עבירות תנועה, אנחנו מדמיינים שוטר זועף שמורה לנו לעצור את המכונית בצד הדרך ורושם לנו דו"ח. אבל האם ידעתם שגם הולכי רגל עשויים לקבל דו"ח בשל עבירות תנועה?

תמרורים של הולכי רגל
לפי תקנות התעבורה, יש לציית להוראות כל התמרורים בדרך. מכיוון שמעברי חציה ורמזורים הם תמרורים לכל דבר ועניין, הרי שעבירות כגון חצייה באור אדום או מעבר של כביש שלא במעבר חצייה (כאשר יש כזה), נחשבות לעבירות תנועה.
בנוסף לזאת, התקנות מתייחסות ספציפית אל הולכי רגל ואוסרות עליהם לרדת ממדרכה או מקום בטוח אחר באופן פתאומי. גם חציית כביש שיש בו מעקה בטיחות או מתחם הפרדה מגודר אסורה לחלוטין.

דו"ח תנועה על מעבר באור אדום וקנס של 2,500 ש"ח?
למרות שבדרך כלל העונש על עבירות מהסוג הזה הוא קל למדי ומסתכם בדו"ח של 100 ש"ח, בשנת 2012 התפרסם מקרה מעניין של הולך רגל שחצה כביש באור אדום ללא תעודת זהות מזהה, כך שהוא הואשם גם באי ציות לשוטר למרות שמסר את פרטיו המזהים. במשפט שנערך לו בבית הדין לתעבורה שלא בפניו, קבעה השופטת עונש חמור יותר מהמקובל עקב עבר עשיר של עבירות תנועה: 2,500 ש"ח קנס ופסילת רישיון לשנה. לאחר ערעור שהוגש על ידי עורך דינו של האיש, הומתק העונש לקנס של 1,200 ש"ח ופסילה של שלושה חודשים.
במקרה זה האיש לא וויתר וערער לבית המשפט המחוזי בטענה כי מכיוון שמסר את הפרטים המזהים לשוטר, הרי שאי אפשר להאשים אותו באי ציות. מעבר לזאת, לפי חוק החזקת תעודת זהות, אפשר להציג את התעודה בתחנת המשטרה עד חמישה ימים לאחר המפגש עם השוטרים. הערעור התקבל, האיש זוכה מכל אשמה והמדינה חויבה לשלם לו את כל ההוצאות המשפטיות שהיו לו.
כאן אמנם היה לסיפור סוף טוב, אך הוא ממחיש בצורה יפה כיצד לעיתים רקע תעבורתי בעייתי על הכביש עשוי להיות לרועץ גם בזמן הליכה רגלית.

עבירות תנועה של הולכי רגיל שמעורבים בהן רכבים
אם הולך רגל מתפרץ לכביש בצורה לא בטוחה וגורם לרכב אחר לבלום בפתאומיות תוך כדי גרימת נזק, ניתן להאשים אותו בגרימת אחריות לתאונה ואף לתבוע תשלום על הנזק.
בפסק דין מעניין שהתפרסם ב-2008 נידון מקרה של שוטר שהתפרץ לכביש בפתאומיות תוך כדי שהוא מזגזג וגורם לרוכב אופנוע שעבר במקום להתהפך. רוכב האופנוע תבע את השוטר והמשטרה בגין גרימת הנזקים לאופנוע. השוטר והמשטרה טענו כי הרוכב נהג במהירות מופרזת, אך לא הצליחו לספק שום ראייה לכך. במשפט זה קבע השופט כי האשם העיקרי בתאונה היה השוטר שעבר את הכביש באופן פזיז, למרות שלא נתן להתעלם לחלוטין גם מהאחריות של הרוכב שהיה צריך לראות את השוטר מבעוד מועד. לפיכך, גזר השופט בסופו של דבר כי המשטרה וחברת הביטוח שלה יפצו את הרוכב ב-60% מערך תביעתו.

כיצד להתגונן במקרה של משפט תעבורתי?
הקלף המנצח של מרבית הולכי הרגל שמואשמים בעבירות תנועה הוא חוסר היכולת של השוטרים לתעד את העבירה מכיוון שהיא מתבצעת בפתאומיות. במקרים מסוימים די בכך שהשוטר לא יכול להצביע על המקום המדויק בו עמד על מנת לזכות את הנאשם.
כך למשל, במקרה שקרה ב-2010, טענה הנאשמת שהשוטרת שרשמה לה דו"ח בגין חציית מעבר חציה באור אדום, עמדה במרחק של 40-50 מטר מהצומת. במשפט עצמו, השוטרת לא הייתה יכול לשלול טענה זו אף על פי שלדבריה היה ניתן לראות את העבירה גם ממרחק זה. בסופו של דבר זוכתה הנאשמת מחמת הספק.
בנוסף לזאת, אם הנאשם רוצה לחזק את אמינותו, הוא יכול להשתמש בצילומים או בסרטוטים על מנת להבהיר לשופט את הסיטואציה ואת נקודת המבט שלו בנוגע למרחקים או מיקום של תמרורים מסוימים. (החוק קובע כי יש חובה לציית רק לתמרורים הגלויים לעין וסומנו כיאות).
לדוגמה, במקרה שקרה ב-2002, טען נאשם בחצייה באור אדום כי בניגוד לדבריה של השוטרת, היא ישבה בניידת ולא עמדה מחוצה לה (כך ששדה הראייה שלה הצטמצם). יתרה מזאת, הרמזור שטענה כי היה אדום היה בגבו אל הנאשם ולא בכיוון התנועה שלו והדבר אף אומת בעזרת התרשים בחקירה הנגדית. למעשה, השוטרת הניחה כי שני הרמזורים עובדים באופן סימולטני למרות שלא ניתן היה להוכיח זאת. מכיוון שהשוטרת לא זכרה פרטים רבים מן התקרית כמו המקום המדויק בו ישבה בתוך הניידת ואילו גרסתו של הנאשם הייתה אמינה ומגובה באופן עובדתי, הוא זוכה בסופו של דבר מהאישום נגדו.
לסיכומו של עניין, במקרה ובו הייתם מעורבים בתאונה שגרמה לנזק כהולכי רגל או שהחלטתם לכפור באשמה במקרה של קנס על מנת שהצדק ייצא לאור, מוטב כי תשכרו את שירותיו של עורך דין לענייני תעבורה. עורך הדין יכול לסייע לכם באיסוף הראיות ולעיתים קרובות גם למצוא סתירות בעדותם של השוטרים אשר יחזקו את גרסתכם.
 

רביעי, August 27, 2014

שתפו אותנו ברשת