בדיקת ינשוף - האם עדיף להיבדק או לסרב?
משה רבי: משה רבי | פורסם: 28.05.2020
Avatar

בדיקת ינשוף – האם עדיף להיבדק או לסרב?

נהגים הנעצרים לבדיקת אלכוהול נדרשים תחילה לבצע בדיקת נשיפון, ואם הבדיקה מצביעה על כך שהם שתו אלכוהול מעל הכמות המותרת , הם נדרשים לבצע גם בדיקת ינשוף.

 

בדיקת נשיפון , הגם שהיא מראה את כמות האלכוהול בדמו של הנבדק אין לה ערך ראייתי , ולא ניתן להוכיח באמצעותה בבית המשפט את רמת האלכוהול בדם , ולכן נדרש הנהג לבצע גם את בדיקת הינשוף שהיינה בדיקה מדויקת ואמינה יותר, ורק על פיה ניתן לבסס ולהרשיע בבית המשפט בעבירה של נהיגה בשכרות.

 

מסיבה זו גם אין חובה לבצע בדיקת נשיפון , ואין סנקציה הנגררת מסירוב לבצע את הבדיקה, מה שאין כן לגבי בדיקת ינשוף.

 

נהגים הנדרשים לבצע בדיקת ינשוף ומסרבים לבדיקה, בשל העובדה שקודם לדרישה להיבדק שתו אלכוהול בכמות כזו או אחרת , ובשל החשש שבדיקת הינשוף תגלה אצלם רמת אלכוהול מעל הכמות המותרת, מקווים שסירוב לבדיקה ימלט אותם מהאישום של נהיגה בשכרות או לפחות שהדבר יעמיד אותם במצב טוב יותר מזה שהיה לו היו מסכימים לבצע את הבדיקה.  האמנם?

 

סעיף 64 ד' לפקודת התעבורה קובע חזקה לפיה אדם המסרב לבצע בדיקת ינשוף יחשב כ"שיכור" עפ"י חוק, וניתן יהיה להאשימו בעבירה של נהיגה בשכרות.

 

הן בתי המשפט והן לשכות התביעה בארץ מתייחסים לעבירה של נהיגה בשכרות עקב סירוב ביתר חומרה מזו שהם מתייחסים לעבירה של נהיגה בשכרות עפ"י תוצאה שהתקבלה בבדיקת ינשוף, משום שההנחה היא שבדמו של הנהג הסרבן היה אלכוהול בכמות הגבוהה ביותר, ומסיבה זו הוא סירב לבצע את הבדיקה.

 

מעבר לכך, בעבירה של סירוב לעומת עבירה של נהיגה בשכרות עפ"י תוצאה שהתקבלה בבדיקת ינשוף , מרחב התמרון והאפשרויות העומדות בפני הסנגור, הן ע"מ להביא לזיכוייו של  הלקוח במשפט, והן ע"מ להשיג עבורו הסדר טיעון טוב יותר, מצומצמת הרבה יותר.

 

בעבירה של נהיגה בשכרות על פי בדיקת ינשוף, על התביעה להוכיח כי כל מהלך עיכובו של הנאשם מרגע שנעצר עד לרגע שביצע את בדיקת הינשוף היה תקין.

 

כמו כן, על התביעה להוכיח כי הנאשם היה בהשגחה מתמדת כל משך הבדיקה, כי בדיקות הינשוף שבוצעו לו היו בהתאם לנהלים, וכי מכשיר הינשוף עצמו היה תקין ועבר את בדיקות הכיול והבדיקות התקופתיות הנדרשות.

 

בעבירה של נהיגה בשכרות על פי סירוב לעומת זאת, כל שעל התביעה להוכיח הוא כי הוסברו לנאשם המשמעויות המשפטיות של הסירוב לבצע את בדיקת הינשוף.

 

מטבע הדברים, לנוכח מכלול הראיות שעל התביעה להציג בבית המשפט ע"מ להביא להרשעתו של נאשם בשכרות עפ"י בדיקת ינשוף, יש לסנגור כר נרחב ואפשרויות רבות להוכיח כשלים כאלה ואחרים בראיות התביעה ובפעולות שבוצעו ע"י המשטרה ע"מ להביא לזיכוייו של הלקוח שלו במשפט, או לחילופין ע"מ להשיג עבורו עסקת טיעון טובה יותר.

 

בעבירה של סירוב לעומת זאת, הנטל הרובץ על התביעה להוכחת האשמה קל הרבה יותר, וכפועל יוצא מכך האפשרויות העומדות בפני הסנגור לשכנע את התביעה להגיע עימו להסדר טיעון נוח ומקל, מצומצמת הרבה יותר.

 

בהקשר לעבירה של סירוב לבדיקת ינשוף, יש לציין כי חלק מהנהגים הנדרשים לבצע את הבדיקה אינם מסרבים מפורשות לבצע את בדיקת הינשוף אלא הם מכשילים את הבדיקה באופן שהם נושפים נשיפה לא מספיקה למכשיר הינשוף, תוך שהם מנסים לתרץ זאת בכך שהם סובלים מאסטמה או ממחלה ריאתית אחרת כלשהיא.

 

מחלה ריאתית כזו או אחרת שמונעת מהנהג לנשוף אוויר מספיק למכשיר הינשוף יכולה בהחלט לשמש לו הגנה מפני האישום של נהיגה בשכרות, ואולם הנטל על הנהג להוכיח ע"י הצגת מסמכים רפואיים , ולעיתים ע"י העדת הרופא המטפל, על היותו חולה במחלה הנטענת, ואין די באמירה סתמית לשוטר או לבית המשפט כי לא הצליח לנשוף נשיפה מספקת למכשיר הינשוף עקב מצבו הרפואי.

 

בהיעדר הוכחה מספקת לגבי המצב הרפואי של הנהג כאמור יראה בית המשפט את אי מתן כמות האוויר המספיקה בבדיקת הינשוף, כהכשלה של הבדיקה , וכסירוב לבצע את בדיקת השכרות על כל המשתמע מכך.

 

המסקנה המתבקשת בשורה התחתונה לפיכך הינה, כי אם נדרשתם לבצע בדיקת ינשוף, אל תסרבו ואל תכשילו במתכווין את הבדיקה גם אם טרם הבדיקה שתיתם אלכוהול, וגם אם אתם בטוחים שהבדיקה תגלה שכמות האלכוהול אצלכם גבוהה מן המותר.

:לקבלת פגישת ייעוץ חייג או שלח פרטים











אולי יעניין אתכם גם:

מאמרים כלליים על לורם יפסום