כיצד עלינו להתנהל לאחר תאונת דרכים קטלנית במשפחה בהתאם לירושה הקיימת?
בצער רב לא מעטים הם המקרים בהם מקפחים אנשי בישראל את חייהם בתאונות דרכים. מעבר לטראומה הנוגעת באיבוד אדם קרוב, קיימות השלכות הנוגעות לירושה ופיצויים של אדם שקיפח את חייו בדרכים.
במקרים בהם האדם שנפטר כתוצאה מתאונת דרכים היה עמוד התווך הכלכלי של משפחתו, לכתו מהווה טלטלה לא רק רגשית אלא כזו שמביאה את המשפחה לבחון היטב את הזכויות השמורות להן כיורשיו של המנוח, שכאמור, היה מקור ההכנסה של המשפחה.
על בסיס החוק בישראל זכאים היורשים לסכומים משמעותיים במקרה מצער של תאונת דרכים. החוק מכיר בעובדה שאותה משפחה שאיבדה את הדמות המכלכלת הסתמכה עליו כדמות האחראית על קיומם היומיומי ולבטח העתידי. החוק הישראלי מתייחס לעובדה זו באומרו שאותה משפחה תהה, כאמור, זכאית לפיצוי הולם על הנזק הכלכלי בלכתו של המפרנס העיקרי במשפחה. יש לציין שבמקרים שבהם לא קיימת צוואה מצד הנפטר הירושה תוגדר כ"ירושה על פי דין" ובמסגרתה היורשים יחשבו אלו הקרובים אליו – בני הזוג וילדיו.
אחת מן הירושות שבני המשפחה זוכים להן היא ירושה הנוגעת לשנים האבודות. כאן מדובר בעצם על סכומים להם יהיו זכאים היורשים עבור שנות העבודה של המנוח שנותרו עד פרישתו, כשאלו נגדעו ובהן היה אמור בעצם להשתכר. שילומים אלו נבעו לאחר תקדים "הלכת אטינגר", שנקראת גם "הלכת השנים האבודות". כשזו נפסקה עוד בשנת 2004 בבית המשפט העליון ובה נקבע שזכאי עזבונו של אדם שנהרג בשל עוולה נזיקית לפיצוי אובדן ההשתכרות בעבור שנות העבודה שנחסכו ממנו בעקבות מותו.
פיצוי נוסף לו זכאים היורשים נוגע לכאבים והסבל של המנוח. במקרים של תאונת דרכים גובה הפיצוי עבור כאב וסבל של המנוח יהיה כ-25% מסכום הפיצוי המרבי. במקרים ובהם תאונת הדרכים הובילה לפגיעה של המנוח שהביאה לפטירתו מספר ימים אחר התרחשות התאונה, יהיו זכאים היורשים לקבל מחברות הביטוח פיצוי החזר עבור כל הוצאה רפואית מרגע התאונה ועד פטירת המנוח ואף פיצוי כספי למול העזרה והסיעוד שניתנה למנוח לאחר תאונת הדרכים.
רכיב נוסף במסגרת מתן הפיצויים נוגע ל"אובדן שירותי בן זוג \ הורה". כאן ההתייחסות היא למצבים בהם המנוח היה פועל למען בני ביתו (למשל – ביצוע תיקונים ושיפוצים במסגרת הבית). למול לכתו של המנוח יכולים בני ביתו לדרוש פיצוי והחזרים עבור הזמנת אנשי מקצועם לביתם ואף לקבל כיסוי כספי בעבור הוצאות הלוויה, הקבורה והמצבה.
מעבר למקרים הרבים בהם יורשי המנוח הם בני הזוג וילדיו, ישנם מקרים יוצאי דופן בהם המפרנס שנהרג במסגרת עוולה נזיקית (בתוך עוולה זו נכללת כמובן תאונת דרכים) היה מקור מפרנס גם עבור נכדיו. דוגמה ניצחת לכך נדונה בשנת 2009 בבית המשפט השלום בחיפה בתיק עיזבון המנוחה הייב נופא ז"ל נגד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ.
בתיקה של נופא ז"ל מדובר היה באישה מבוגרת שילדיה סבלו ממוגבלויות ונכויות. בשל כך לקחה על עצמה נופא חלק פעיל בגידול ילדיה וכלל הנכדים שאף גרו בביתה כשהיא בעצם הייתה, ללא כל ספק, המפרנסת העיקרית של המשפחה כשכל הכנסותיה מעבודות חקלאות וקצבאות להן הייתה זכאית כלכלו אותה, את ילדיה ונכדיה.
במקרה כמו זה הסכים בית המשפט השלום בחיפה שבעקבות מותה של הייב נופא ז"ל נפגעו ילדיה ואף נכדיה באופן שיכלול גם אותם במסגרת הפיצויים המגיעים להם ובכך פסק לטובת המשפחה.
על המשפחה להכיר שלאחר פטירת יקירם לאחר תאונת הדרכים ימהרו חברות הביטוח להציע פיצויים נמוכים יותר מאלו שהם אמורים לשלם. במקרים אלו חשוב לא לפעול בפזיזות ולהסכים לאותם פיצויים ולהעביר הטיפול אל עורך דין צוואות וירושות המכיר את הנושא מקרוב ויוכל לסייע למשפחה באופן הטוב ביותר לקבלת הפיצויים. התערבות של עו"ד יש בה לתרום אף למציאת אפיקי פיצויים נוספים אותם הותיר המנוח דוגמת פוליסות ביטוח נוספות, ביטוחי חיים וכל אפיק אחר שיש שהמשפחה זכאית לו.