חציית צומת באור אדום:
חציית צומת באור אדום הינה על פניה עבירה חמורה ביותר, באשר היא עלולה בסבירות גבוהה לגרום לתאונה שתוצאתה קשה ולעיתים אף קטלנית. ואמנם עד לפני כ-15 שנה עבירה זו היתה גוררת עימה זימון למשפט עם ענישה מתאימה הלוקחת בחשבון את ויתקו של הנהג ועברו התעבורתי. ואולם עקב ריבוי העבירות מסוג זה, שבחלקן הגדול מתועד באמצעות מצלמות המותקנות בצמתים, ועקב עומס התיקים התלוי על שופטי בתי המשפט לתעבורה, החליט המחוקק בשנת 1996 להמיר העבירה של חציית צומת באור אדום לעבירת קנס.
בניגוד למקובל לחשוב, העבירה של חציית צומת באור אדום איננה מתהווה ע"י כך שהנהג חוצה במובן הלשוני את הצומת באור אדום, אלא רק כאשר הוא עובר את קו העצירה בכניסה לצומת בעת שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אדום.
חשוב לפיכך כי נהג שנרשם לו דו"ח ע"י שוטר בגין נהיגה באור אדום יברר כי אמנם השוטר ציין בדו"ח שערך כי בשעה שחצה את קו העצירה בכניסה לצומת הוא בדק ווידא כי האור ברמזור היה אדום.
תיקי העבירה של חציית צומת באור אדום מבוססים רובם ככולם על צילום של הרכב שבוצע באמצעות מצלמות שהונחו בצמתים.
בהתאם למספר הרכב המופיע בצילום, נשלחת ההודעה על ביצוע העבירה והדרישה לתשלום הקנס לבעלים של הרכב מכח חזקת הבעלות הקבועה בפקודת התעבורה.
באם הבעלים של הרכב טוען כי הוא לא נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה, עליו לפנות בכתב בתוך 30 יום לאגף התנועה במשטרת ישראל, ולבקש להמיר הדו"ח ע"ש נוהג הרכב ולצרף למכתבו תצהיר בנדון מטעם הנוהג ברכב.
חשוב לזכור כי עבירת אור אדום כוללת בחובה, מעבר לקנס שנקבע לתשלום, גם את מס' הנקודות המירבי בחוק לעבירה בודדת- 10 נקודות.
נהג החושש מפני הניקוד שיצטבר לחובתו במידה שישלם את הקנס, רצוי לפנות לעורך דין תעבורה ע"מ לבחון האפשרויות העומדות בפניו, ובכלל זה האפשרות להמיר הדו"ח לאזהרה, או להמיר את סעיף האישום לסעיף שאיננו כולל בחובו נקודות.
נהיגה ללא רשיון תקף:
סעיף 10 לפקודת התעבורה קובע כי לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג.
חשוב להדגיש בהקשר לענישה הצפויה לנהג הנוהג ללא רשיון נהיגה תקף, כי יש לעשות הבחנה ברורה בין מי שנוהג עם רשיון שפג תוקפו, לבין מי שאיננו מורשה כלל לנהוג ברכב בו נהג.
בעבירה של נהיגה ברכב עם רשיון נהיגה שפג תוקפו ישנן שלוש דרגות חומרה:
- לגבי רשיון שפקע עד תקופה של שישה חודשים העונש הוא קנס בלבד של 250 ₪.
- לגבי רשיון שפקע מעבר לשישה חודשים ועד תקופה של שנה העונש המקובל בד"כ הוא קנס ופסילה על תנאי, אלא אם כן מדובר בנהג בעל עבר מכביד או בעל עבירות דומות בעברו שאז העונש יכלול גם רכיב של פסילה ממשית.
- לגבי רשיון שפקע מעבר לשנה – מקובל להטיל גם עונש של פסילת רשיון בפועל משום שבמקרה זה גם הביטוח לרכב איננו מכסה את נהיגתו של הנהג.
ככל שמשך התקופה שרשיון הנהיגה פקע גדול יותר, כך צפוי הנהג להישלל לתקופה ארוכה יותר, והכול תלוי כמובן גם בותק נהיגתו של הנהג, בעברו התעברותי, ובשאלה אם הספיק עד לגזירת דינו לחדש את רשיונו.
בעבירה של נהיגה ברכב ע"י אדם שאיננו מורשה כלל לנהוג בו, העונש כולל כמעט תמיד גם רכיב של פסילת רשיון בפועל, שנע בין מס' חודשים לשנה, וכן מאסר על תנאי, כאשר גם כאן לשאלה אם הנהג הצליח עד למשפטו להוציא רשיון נהיגה לסוג הרכב בו נהג משמעות נכבדה.
שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה:
תקנה 28 לתקנות התעבורה קבעה בנוסחה הישן כדלקמן:
28. א. נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה, אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
ב. האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.
בתאריך 4/2/08 שונתה תקנה 28 ונוסחה כיום הינו כדלקמן:
28. א. נוהג רכב חייב להחזיק בידיו או ההגה את הכידון כל עוד הרכב בתנועה, אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
ב. (1)בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב-
- (א). לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית.
- (ב). לא ישלח או יקרא מסרון (S.M.S):
(2)בתקנת משנה זו –
"דיבורית"- התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.
"טלפון"- מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון בתיק רע"פ 4133/99 צבי צימרינג נ' מדינת ישראל נקבע כי שימוש במכשיר קשר בזמן נהיגה כמוהו כשימוש בטלפון נייד ולפיכך הינו אסור עפ"י חוק.
בפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש העליון בתיק רע"פ 4534/99 יהודה זינגר נ' מדינת ישראל נקבע כי דיבור בטלפון נייד בזמן נהיגה תוך כדי החזקת הטלפון בין הכתף לראש הינו אסור משום שהחוק מתיר שימוש בטלפון בזמן נהיגה רק באמצעות התקן של דיבורית.
לגבי השימוש באוזניה:
בפסק דין שניתן ע"י בית משפט לתעבורה בתל-אביב בתיק מס' 34533/02 מדינת ישראל נ' גלעד וכן בפסק דיו שניתן ע"י בית משפט לתעבורה בירושלים בתיק מס' 14226/04 מדינת ישראל נ' אסולין נקבע כי שימוש באוזנייה במהלך נהיגה מותר ואיננו מהווה עבירה לפי סעיף 28 (ב) לתקנות התעבורה.
חשוב לציין כי פסקי הדין הללו ניתנו כאשר באותה עת היה בתוקף הנוסח הישן של התקנה, ולא ברור אם גם כיום בנוסחה החדש של התקנה יתיר בית המשפט להשתמש באוזנייה במהלך נהיגה.
באשר לניקוד הנלווה לעבירה זו יש לציין כי העבירה לפי תקנה 28(ב) כוללת בחובה 4 נקודות, ואלו העבירה לפי תקנה 28(א) איננה גוררת עימה כל ניקוד.
