הנהג שלך, האחריות שלך: על אחריות מעסיקים לפעולות הנהגים שלהם

בתור בעל עסק שמעסיק נהג או מספר נהגים, אתה בוודאי יודע שיש לך אחריות גדולה בכל הנוגע לשליחויות ולמשימות בהן הם מעורבים: עליך לא רק להעניק שירות ללקוחות שלך, אלא גם לשמור על שלום העובדים הנמצאים תחת אחריותך ולמנוע מצב בו הם חס וחלילה יגרמו נזק לצד שלישי.

אחריות המעביד מבחינה משפטית

מבחינה משפטית, האחריות שלך על עובדיך בתור בעל עסק נודעת בתור אחריות מעביד – סוג ספציפי של אחריות שילוחית. לדוגמה, אם אתה שולח את העובד שלך להעביר חבילה עבור לקוח מסוים ובדרך העובד שלך מעורב בתאונת דרכים, אתה הוא זה שתישא באחריות וחברת הביטוח שלך היא זו אשר תפצה את הצד הנפגע על נזקי הגוף במסגרת ביטוח צד ג'. הסיבה לכך היא שאתה הוא זה אשר נהנה מן העבודה.

עם זאת, על מנת להכיר באחריותך כמעביד, צריכים להתקיים שלושה תנאים שונים :

• בינך לבין העובד (הנהג) מתקיימים יחסי עובד מעביד
• העובד ביצע עוולה כלפי צד אחר (כאמור, מעורבות בתאונת דרכים או גרימת נזק אחר בעודו נוהג)
• העוולה עצמה חייבת להתקיים בזמן העבודה עבור המעביד או בזמן נסיעה חזרה מן העבודה ואליה

מבין הסעיפים הללו, הסעיף השלישי הוא המורכב ביותר. למעשה, בית המשפט עשוי לקבוע כי המעביד נושא בנזק גם אם העבודה בוצעה בניגוד להוראותיו. לדוגמה, בפס"ד איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שערי דלק (ניתן בתאריך 14/12/03) נקבע כי בעל תחנה לשטיפת מכוניות יישא בנזקים אשר נגרמו על ידי עובד קטין בשעה שנהג ברכב השייך ללקוח, וזאת למרות שהמעביד אסר על העובד לנהוג ברכבים לצרכי עבודה (מה גם שאותו עובד היה קטין שנהג ללא רישיון).

במקרים אחרים, ייתכן כי תחול אחריות שילוחית גם אם הנהג עצמו אינו עובד של החברה, אך הנסיעה עצמה התקיימה במסגרת פעילות בעל אופי עסקי. על מנת להמחיש את הנקודה, מעניין להביא מקרה משנת 2011: תיירת שהגיעה מחו"ל נסעה ביחד עם נציג החברה אל חנות תכשיטים הנמצאת בבעלות החברה. בדרך חזרה הרשה הנציג לתיירת לנהוג ברכב וזו הגיחה מאחור באופן פתאומי לפני רכב אחר וגרמה לתאונה. בית המשפט קבע כי מכיוון שהנהיגה התבצעה במהלך נסיעה עסקית, הרי שהחברה אחראית לשאת בנזקי התאונה ולמעשה יש לה אחריות שילוחית כלפי הנהגת.

מעוניין להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה?

נהיגה במשך שעות ארוכות או שלא לפי תקנות הבטיחות

אחד הנושאים הטעונים ביותר אשר מגיע במקרים רבים לבתי המשפט נוגע למצב בו הנהג עובר על תקנות מסוימות בהוראת מעבידו מכיוון שהוא חושש מהרעה בתנאים או פיטורים אם לא יענה לדרישותיו. דוגמאות לעבירות תעבורה כאלו הן נסיעה רצופה של יותר מ-12 שעות או חריגות בטיחות אחרות כמו מטען עודף או בולט מחוץ לרכב.

מבחינה משפטית, ברוב המקרים התביעה מחליטה לתבוע את הנהג השכיר ולא את המעסיק, בעוד בתי המשפט מבינים כי דווקא המעסיק הוא זה שנמצא בעמדת כוח ולכן נוטים להקל בעונשם של הנאשמים – זאת תוך הבעת מורת רוח מן החקיקה הקיימת ודרישת אמצעי אכיפה  אשר ירתיעו גם את המעסיקים עצמם.

כתוצאה מכך, במקרים מסוימים כמו העמסה של מטען עודף, תיקן המחוקק את החקיקה הקיימת ולמעשה נתן לקצין משטרה את הסמכות להחרים רכב באופן מיידי לחודש ימים – כך שהמעסיק הוא זה שנפגע מכך בסופו של דבר.

סוף מעשה במחשבה תחילה

כפי שניתן להיווכח, מדובר בעניין שאין להקל בו ראש: בתור מעסיק, יש לך הן חובה משפטית והן חובה מוסרית לדאוג לשלומם של עובדיך גם כאשר הם נמצאים על הכביש. גם אם ברור לך שמרבית התביעות המוגשות כיום עקב עבירות תנועה שאינן כרוכות בנזק לצד שלישי הן כנגד הנהגים עצמם, בוודאי לא תרצה להעכיר את היחסים עם עובדיך או להוביל לכך ששמך ישורבב לפסק דין בהקשר לא מחמיא

בכל אופן, אם עובד מטעמך היה מעורב בתאונת דרכים או נתפס מבצע עבירת תנועה במסגרת העבודה  שבעקבותיה הוחרם אחד הרכבים שלך, רצוי כי תפנה לעורך דין תעבורה בהקדם האפשרי על מנת לקבל ייעוץ והכוונה.