למרבה הצער, תאונות דרכים הן חלק בלתי נפרד מן המציאות הישראלית, ותופעה שלילית שטרם הצליחה מדינת ישראל למגרה לחלוטין או לכל הפחות לרשום הצלחות חלקיות. מספיק לעלעל בתיקים השונים שנפתחו לאורכה של שנת 2019, כדי להיווכח כי הקטל בדרכים היה ועודנו נותר בגדר משימה לאומית ראשונה במעלה.
בעוד שתאונות קלות יכולות להסתיים בקלות דרך הפעלת חברות הביטוח, הרי שתאונות בהן אדם נחבל או אף נהרג, עלולות להפוך במהרה לתיקים פליליים חמורים המגיעים עד לפרקליטות ואשר מאפשרים הגשת כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות ואף הריגה.
גם אנשים נורמטיביים עלולים למצוא עצמם במצב שאיננו נורמטיבי כלל
האפשרות של תאונת דרכים הכוללת נפגעים, נתפסת על-ידי רבים כתרחיש אימים שסיכוייו להתקיים קלושים אם בכלל. עם זאת, המציאות הסבוכה מלמדת כי גם אנשים מן השורה ושאינם פשעו מעולם, שגו שגיאה חמורה באופן נהיגתם והובילו לפציעה ואף לאובדן חיים.
כך לפתע, בלי שום התרעה, קורות חיינו משתנים והמשטרה מצדה מתחילה בחקירה. התהליך מתחיל בהגעת חוקרים לגביית עדות מן הנוכחים, איסוף חומרים רפואיים, תחקור המעורבים ושליחת בוחן תנועה לבדיקת הזירה.
איסוף ממצאים מן הזירה ועד לחדר החקירות
רבים מן המעורבים בתאונות קטלניות, מעולם לא היו מעורבים בפלילים קודם לכן. עבור מרביתם, הגעה לחדר החקירות משמעותה בירור נסיבות המקרה ותו לא. בפועל, מדובר בלא אחרת מאשר המשך איסוף הראיות לצורך הבנת חומרת האשמה במעשה והגשת כתבי אישום בהתאם.
הסמכות המקצועית לצורך המלצה להעמדה לדין ניתנת על-ידי מחלקת התביעה המשטרתית. זו, דואגת לקבל את כלל חומר החקירה שנאסף הן מתוך הזירה והן מתוך תשובותיו של הנהג הפוגע בחדר החקירות.
נדרשים לחקירה? המתינו לעורך דינכם
זה עשוי להישמע כמוטיב חוזר שלקוח מטובי הסרטים ההוליוודיים, אך כל מילה הנאמרת מפיו של הנחקר, עלולה ואף אכן משמשת כנגדו בבית המשפט במרבית המקרים.
על כן, החוק מתיר לנחקרים לסרב להליך החקירתי עד להגעתו של עורך מייצג מטעמם. נוהל זה קרוי בשם ייעוץ לפני חקירה, ומטרתו לאפשר לנחקר להבין את מלוא זכויותיו ולהיערך בהתאם למעמד החקירתי הממתין לו.
דעו, כי על אף רצונכם להסביר את שאירע, מומלץ כי תעמדו על זכותכם שלא להתחיל בחקירה, אלא בכפוף לפגישה מקדימה עם עורך דין.
עיכוב למעצר בעקבות תאונה
המקרה החמור אף יותר הוא מעצר ימים / עד תום ההליכים בעקבות תאונה. לרוב, אין התביעה או המשטרה מבקשות לעצור אדם בשל עבירות תעבורה וצורך בעו"ד עבור שחרור ממעצר איננו עולה על הפרק. אולם ההלכה בבית המשפט העליון מנחה כי ככל ומדובר בעבירות תעבורה בנסיבות חמורות, אז הרי שייתכן והרשויות יבקשו לעצור את הנהג הפוגע, עד לבירור נסיבות המקרה והגשת כתב האישום.
לרוב נסיבות חמורות יתכתבו עם תרחישים דוגמת נהג פוגע שנסע תוך שרישיונו פסול, נהג המבצע עבירות חוזרות ונשנות, הפקרת נפגע בתאונת פגע וברח ונהגים שיכורים או שהיו נתונים תחת השפעת סמים. ועם זאת, במקרים בהם מדובר בתאונת דרכים שנעשתה בתום לב אך שכוללת נפגעים מרובים, עלולה להוביל לחקירה משטרתית ואף להגשת בקשה למעצר.
אילו היבטים נבחנים בזירה?
תאונת דרכים שהתרחשה בתום לב איננה זהה לזו אשר מתרחשת עקב עבירה בוטה על חוקי התנועה. אך אם נשים בצד את הנסיבות שהובילו לתאונה, הרי שחומרת הפגיעה מפצועים ועד להרוגים היא בעלת השפעה עמוקה על החלטתו של בית המשפט.
קצרה היריעה מלפרט את מלוא הנסיבות והפרמטרים הנבחנים על-ידי גורמי אכיפת החוק ובית המשפט. ניתן רק לציין כי התנהלותו של הנהג הפוגע בזירה (סייע או לא סייע לפצועים) כמו גם עברו, יכולים להכריע את הכף באשר להחלטה בדבר מעצר.
אם הנכם עונים על ההגדרות / הנסיבות המחמירות שצוינו לעיל, הקפידו ליצור קשר בהקדם עם עורך דין תעבורה ומומחה בפלילים שיעניק לכם ייעוץ מקצועי וליווי משפטי לכל אורך התהליך.
